ראש השנה באומן

חיפשת טיסות לאומן לראש השנה? לחץ כאן ללוח הטיסות ולהזמנת טיסה

 

הכינוס השנתי של כל חסידי ומקורבי רבי נחמן (תהיה אשר תהיה דרגת התקרבותם) נערך בראש השנה ונקרא "הקיבוץ". הקיבוץ נוסד עוד בהיות רבינו בחיים. רצונו היה שגם לאחר פטירתו נמשיך להתקבץ אליו באומן, בהבטיחו שיהיה איתנו כמו בחייו.

 

אומן כיום הוא מקום הקיבוץ הגדול ביותר. בראש השנה תשנ"ט, אירחה אומן 8,000 איש ויותר, שהתקבצו בדביקות והתלהבות יוצאת מן הכלל. היה זה מאורע שלא העזו לחלום עליו אחרי עשרות השנים שבהן היה הציון שומם והגישה אליו חסומה.

 

ראש השנה במשנתו של רבי נחמן, תופש, כידוע, מקום נכבד ביותר. רבי נחמן מציין את "הראש השנה שלי" כמתנה מיוחדת עבורו מאת ה' יתברך. "ענה ואמר: הראש השנה שלי הוא חידוש גדול. וה' יתברך יודע, שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק ה' יתברך נתן לי זאת במתנה". (חיי מוהר"ן ת"ה)

 

"אמר: הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי, מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי, ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי, שיהיו כולם על ראש השנה, איש לא יעדר? כי כל הענין שלי הוא רק ראש השנה". (חיי מוהר"ן ת"ג)

 

מוסיף בעניין זה ר' נתן תלמידו: "ומכלל דבריו הקדושים, שדיבר בערב ראש השנה האחרון, למדנו עוד הפעם עוצם החיוב להיות אצלו על ראש השנה. כי אף על פי שידענו זאת מכבר, אף על פי כן מריבוי דבריו הקדושים אז בזה ומתנועותיו הנוראות אז, הבינו עוצם החיוב יותר ויותר, שאי אפשר לבאר זאת בכתב. וגם למדנו שרצונו חזק להיות אצלו באומן על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו ושאין דבר גדול מזה". (חיי מוהר"ן)

 

גם טעם לדבריו נתן, באומרו "שצריכים להיות אצלו על ראש השנה דייקא, ושיכולין אז אנשים לקבל תיקונים (לנפשם מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן. אף על פי כן, בראש השנה יכולים אפילו הם לקבל תיקון. אף על פי שבכל השנה הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם. אבל בראש- השנה, גם הם יכולים לקבל, כי אמר שהוא עושה בראש השנה עניינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות". (חיי מוהר"ן ת"ו)

 

ההתקבצות בראש השנה מאפשרת גם, באופן מופלא ביותר, לקיים את רצון רבינו ולהתוועד יחד באהבה. התפילות המשותפות, הלימוד בצוותא והתפעלות הנפש מעבודתם בקודש של החסידים המתקבצים אל רבם, מהווים, בלי ספק, מקור להשראה וחיזוק למשך השנה כולה. זאת במיוחד לאותם שאין בידם להתקבץ ולהתבשם מאורו של הצדיק, בבתי מדרשו או בבתי כנסת הקרויים על שמו.

 

... גלים גלים הם שוטפים. "כולם נקבצו באו לך". מארץ הקודש וכל מחוזותיה, מארצות הברית, מאנגליה, מצרפת, מבלגיה וקנדה. מכל החוגים והעדות, מכל הדעות והקצוות, בכל הלבושים והצורות – יהודים.

 

יהודים קטנים וגדולים, קרובים ורחוקים, אל רופא הנפשות הגדול. ה"פרטיזנים", שרבם פיזרם בתבל ואש מלבדו אנו יודע שמן ומקומם כולם, מתראים עתה פנים אל פנים. חדשים גם ישנים, עולים ועולים. וכולם בוכים וצוחקים. וכולם הם ריבוי הפנים הקדוש הזה של עם ישראל שרוצים להתקרב אל השם יתברך.

 

הקדוש הקדוש הזה שמאיר מכאן בכל העולמות, ואורו מתפשט ובוקע גם לתהומות אפלים, קורא אליו עכשיו את כל מקורביו. את כל המשפחה הגדולה הזו של מאמינים, של מקווים, של מייחלים לתיקון, לאור ולטוב. נדמה, כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה, לצוות לצוותא לזה שממיס עתה את הלבבות, שמכוחו דמעות תשובה וענווה וכאב אמת על עוונות מרים. מכאן מקיימים כפשוטו: "מקצה הארץ אליך אקרא". ואין כאן כלום, בקצה הארץ הזו, לא פאר ולא הדר. רק עולם גויי אפור ושכוח. יושביו אינם יודעים ואינם מרגישים בפאר הנורא שבמורד רחוב פושקינא. גם לעפרון החיתי הייתה מערת המכפלה חשוכה ופתח גן עדן עדנים נדמה היה לתוהו.

 

... ראה הקדוש ברוך הוא בצדיקים שהם מעטים, עמד ושתלם בכל דור ודור, עמד ושתלן בכל מקום ומקום. שתהיה תקנה לכל מקום. שתהיה תקווה לכל דור.

 

... עוד ועוד אוטובוסים מגיעים, מציפים את הכיכר הקטנה בהמון אדם גועש. עוד עיניים לחות שיודעות היכן, עוד מעט קט, יוכלו לפרוץ את גבולן. כל ההמונים האלה לא אמר דם מעולם – צר. "עומדים צפופים, משתחווים רווחים". וכאן איש אינו עומד זקוף וגאה. כאן כולם כנועים, כפופים, משתחווים, מפחד ה' והדר גאונו.

 

כאן, בערב ראש השנה, בערב בריאת עולם מחדש, אחרי הבכי והכאב, כולם רווחים, ומן המיצר של מרירות החטא, יוצאים מחדש אל מרחב החסד האלוקי.

 

... מהי האהבה הזו לכל פנים יהודיות שכאן? כמו חברים שלא התראו שנים אתה שמח לפגוש אנשים שלא ראית מעולם. מהו חוט השני הפנימי, הקושר את הבאים לכאן?

 

"כמה צלם אלוקים שהיו מונחים ברפש וטיט שאני החזרתי להם צלם אלוקים" אמר רבינו. אפשר כאן ועכשיו, מתחדש ומתבהר בפני הכל הצלם אלוקים הזה. ואיך אפשר לא לאהוב יהודי, שבוכה בדמעות שליש על חטאיו, שצועק ומתחנן על חייו? איך אפשר לא לחייך באושר כשיהודי רוקד משמחה, בכפר אוקראיני בקצה הארץ, רק משום שהוא מאמין באמונה תמימה ופשוטה, שכאן נוגעים בגן עדן, שכאן לומדים תיקווה, שכאן נושמים נחמה? בגבול שבין הקדושה לטומאה, בערש החסידות מחד ומחוז האנטישמיות הנוראה מאידך, במקום שבו היכו ושחקו כל זכר ליהדות, שואגים היום אלפי יהודים " שמע ישראל", ושאגת יהדות מחרישה את קול השנאה שרחשה ורוחשת עדיין כאן ובכל העולם.

 

אלפי מאמינים, במניין הגדול בעולם, מבקשים היום, דווקא כאן, את מלכם. אלוקים חיים ומלך עולם בורא היום את עולמו, ומכל העולם, עבור כל העולם, מבקשים כאן: "מלוך על כל העולם כולו בכבודך", "וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו". אמן.

 

 

"ועזרנו ברחמיך הרבים שנזכה לנסוע לצדיקים אמיתיים על ראש השנה, ושם יהיו נכללים כל נפשותינו יחד בכלליות גדול ובאהבה רבה ונזכה לאהבת חברים, שיהיה בינינו שלום ואהבה גדולה באמת עד שנהיה כולנו נכללים יחד באהבה ואחווה ורעות בתוך נפשות הצדיקים האמיתיים תמיד, ובפרט בימי ראש – השנה הקדושים ונזכה להיכלל יחד בתוך האבן שתיה – בתוך קודשי קודשים, בתוך השכל הכולל שהוא חכמה עילאה ועל-ידי זה יהיו נימתקין כל הדינים וכל הצמצומים מעלינו ומעל כל עמך בית ישראל, וכל מקום שנמצא איזה צמצום ודין ומידה שאינה טובה על המך ישראל בכלל או בפרט – הכל יהיה נימתק ונתבטל על-ידי באור השכל הכולל, השכל העליון היוצא מבית ה' – ויהיו נימתקין כל הדינים בשרשן" (ליקוטי תפילות ס"א)

ראש השנה באומן