רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב

רבי נחמן מברסלב, נכדו של הבעל שם טוב נוצר לגדולות כבר מילדותו. תחת השראתם של דודיו ר' אפרים מסדליקוב (בעל "דגל מחנה אפרים") ור' ברוך ממעז'בוז ועוד צדיקים גדולי עולם, באווירת ההוד והקדושה ששררה בבית סבו הגדול, גדל והתקדש. למחרת הגיעו למצוות, במלאת לו 13 שנה, נשא ר' נחמן אישה ועבר לגור בבית חותנו בכפר אוסיאטין. שם עסק כדרכו בעבודת ה', ושם החל גם פרסומו כמנהגי ומורה דרך לרבים. בהיותו בן 30, עבר ר' נחמן לגור בברסלב, ממנה יצא שימעו בעולם, ועל שמה נקראת שיטתו. שם גם פגש בו תלמידו הגדול – רבי נתן, ובהוראת רבו העלה את תורותיו על הכתב בספר "ליקוטי מוהר"ן" וגם חיבר להן פירושים עמוקים בספריו "ליקוטי הלכות" וחיבר על פיהן תפילות נרגשות בספרו "ליקוטי תפילות". בהיותו בן 36, חלה רבי נחמן במחלת השחפת, שהייתה אז חשוכת מרפא, ובגיל 38, עלתה נשמתו השמיימה. רבי נחמן לא ראה בהסתלקותו מן העולם את גמר עניינו ופעולתו. את זרעי משנתו כבר זרע, ורבי נתן תלמידו עתיד להשקותם ולטפחם עד שיהפכו לעץ מפואר, שבצילו יחסו נשמות רבות, גם דורות רבים לאחר הסתלקותו.

רבי נתן כותב: "אפילו אלו שלא זכו להכיר את רבינו ז"ל בחייו, כשיבואו על קיברו ויסמכו עליו, וילמדו ספריו הקדושים וירגילו עצמם לילך בדרכיו הקדושים, בוודאי יש להם על מה שיסמכו, אשריהם אשרי חלקם. כי כבר גילה דעתו בכמה לשונות בפירוש וברמז, שכל מה שעוסק עימנו אינו בשבילנו לבד, כי אם את אשר ישנו פה (וגם) ואת אשר איננו פה (עדיין, דהיינו כל הנשמות העתידות לבוא) (חיי מוהר"ן רכ"ה). את היכלו – בונה רבי נחמן בעצמו. ללא ממשיכי דרך, ללא ממון או ארגון רב השפעה, ובתוך זמן קצר להדהים, התפשטו מסריו והגיעו לריבי רבבות, וספריו, הנושאים את האור העז והעדין של מישנתו, מוצאים את דרכם לכל בית ולכל לב.

על פי דרכו, הופך המושג "עבודת ה'" – לאנושי, וכל הדרגות של תיקון ושלימות הנפש – לברות השגה. זאת, לא רק לבני עליה גדולים ברוחם וגיבורים בכוחם, כי אם אפילו למי שכבר רחק מאד מכל קדושה ותיקון, וכדבריו: "כמה (בני אדם בעלי) צלם אלוקים היו מונחים ברפש, שאני הוצאתים מהרפש, הלא יש אצלי אנשים, שאיני יודע אם השאול תחתיות היה די להם, כי גם השאול תחתיות קטן לפניהם (לפי רוע מעשיהם) שאם היה אפשר להם לחתור תחת שאול תחתיות -  היו חותרים, ועל-ידי נתקרבו (אל הקדושה). (חיי מוהר"ן ש"י)

לשיטתו של ר' נחמן שני קווי יסוד, יותר נכון לומר – שני כלים או הנחיות רבות עוצמה שבאמצעותם הוא מבטיח לכל מיישם רציני שיגיע בוודאי אל תיקונו וימלא בשלמות את ייעודו עלי אדמות. הדרכתו הראשונה היא: התבודדות, וכלשונו: (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה כ"ה) "ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל, דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרוש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות, בדברי חן וריצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך שיקרבו אליו, לעבודתו באמת. ... והנהגה זו היא גדולה במעלה מאוד מאוד, והוא דרך ועיצה טובה מאוד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היתה עיצה כללית, שכולל הכל, כי על כל מה שיחסר לו בעבודת ה', או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך. ... והמשכיל יבין מעצמו גודל מעלת הנהגה זו, העולה למעלה מעלה, והוא דבר השווה לכל נפש, מקטון ועד גדול. כי כולם יכולים להנהיג הנהגה זו, ועל-ידי זה יבואו למעלה גדולה. אשרי שיאחז בזה".

להכניס את הקב"ה לחיים פירושו של דבר – לדבר אתו. "כמו שמדברים עם חבר טוב אמיתי" – לימד רבי נחמן.לפרוש בפני ה' את כל קורותינו, מחשבותינו והרגשותינו, לבקש עיצה, להתוודות על השגיאות, להודות על הישועות, לשיר, להלל, לשתוק, לבכות. הכל –רק באוזניו.

דרך אחרת – ומשלימה, לימד רבי נחמן, היא דרך ההתחזקות, דהיינו שאדם יתאמץ לחשוב טוב על עצמו ועל זולתו וללמוד זכות. באופן כזה יוכל להתעודד ולהחליף כח למרות רוב המשבים והמכשולים העוברים עליו ובדרך זו יכול לשמח את עצמו ולהמשיך קדימה עד שיגיע אל יעודו, הלא הוא קירבת ה'.

עיקר שיטה זו מובאת בליקוטי מוהר"ן תורה רפ"ב ונביא כאן מקצת דבריו שם: "וכן צריך האדם למצוא (נקודות טובת) גם בעצמו, כי זה ידוע שצריך האדם להיזהר מאוד להיות בשמחה תמיד, ולהרחיק העצבות מאוד מאוד. ... כי צריך האדם לחפש ולבקש למצוא בעצמו יזה מעט טוב, כדי להחיות את עצמו, ולבוא לידי שמחה. ועל-ידי זה שמחפש ומוצא בעצמו עדיין מעט טוב, על-ידי זה שמחפש ומוצא בעצמו עדיין מעט טוב, על-ידי זה הוא יוצא באמת מכף חובה לכף זכות ויוכל לשוב בתשובה"... ... כי בוודאי ראוי להאדם להגדיל שמחתו מאוד בכל נקודה ונקודה טובה מקדושת ישראל שמוצא בעצמו עדיין, ואזי, כשמחיה ומשמח את עצמו, על-ידי זה, אזי הוא יכול להתפלל ולזמר ולהודות לה'".

ר' נחמן לא היא רק יועץ רוחני או מורה דרך במובן הרגיל של המילה. לפי דבריו – נושאות עצותיו סגולות עמוקות לתיקון הנפש, ורב בהן הנסתר על הגלוי ואמר בפירוש: "כל הנהגה שאני מצווה לעשות – הוא סגולה ותיקון ומועיל על מה שעבר ועל העתיד ולאחר ההסתלקות של האדם ולימות המשיח ולתחיית המתים ולעתיד לבוא". (שיחות הר"ן קפ"ה)

בכלל תיקון הנפש, הבטיח ר' נחמן תיקון מיוחד ונעלה לפוקדים את קיברו, ואת הבטחתו זו מסר בפני שני עדים שייחד לשם כך. "גם כי ימלאו ימיו, אזי אחר הסתלקותו, מי שיבוא על קיברו ויאמר שם אלו העשרה פרקי תהילים (ט"ז-ל"ב, מ"א-מ"ב, נ"ט-ע"ז, צ'-ק"ג, קל"ז-ק"ן) וייתן פרוטה (כלומר אפילו מטבע קטן) לצדקה עבורו, אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד מאוד, חס ושלום, אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו". (שיחות הר"ן קמ"א) וכן הבטיח כל ילד שיבוא אליו קודם 7 שנים ויקוים כמאמר הק' בנתינת הצדקה ואמירת הי' מזמורים וה' שמור מן החטא עד יום חתונתו (אנשי מוהר"ן) אחרי סעיף מ"ז)

זאת – מלבד ישועות רבות, גלויות ומפורסמות, עליהם מספרים האלפים הפוקדים את המקום.

עניין מיוחד בעניין העליה לקיברו הוא דבר "הקיבוץ" באש השנה. קיבוץ שמנה בראש השנה תש"ע למעלה מ-22,000 יהודים מהעולם כולו. ועל כך – נרחיב מעט את הדיבור בפרק מיוחד.

רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב