רבי לוי יצחק מברדיטשוב

אודות רבי לוי יצחק מברדיטשוב

בן שבע עשרה שנה היה רבי לוי יצחק מברדיטשוב וכבר היה מלא וגדוש בש"ס ופוסקים כאחד מגדולי הדור. אז החל מחפש את דרכו בקודש והגיע אל הרב ר' שמעלקא מניקלשבורג, תלמידו המובהק של המגיד ממעזריטש. ראה ר' שמעלקא כי המדובר בנשמה גדולה ויקרה והביאו אל רבו – הרב המגיד, ומאז נעשה ר' לוי יצחק תלמידו המסור והנאמן. בגיל עשרים ואחת מונה ר' לוי יצחק לרב ואב בית דין בעיירה ריטשעוואהל אולם ידי המתנגדים לחסידות היתה תקיפה ובסופו של דבר הכריחוהו לעזוב את המקום. בין כמה עיירות נדד ר' לוי יצחק ולמרות גדולתו בתורה ומעלתו הרבה, התנכלו המתנגדים לרבנותו בכל מקום בו שהה. רק בהיותו בן ארבעים וחמש שנה, הגיע ר' לוי יצחק לברדיטשוב ושם קיבלו אותו בכבוד כראוי לו ומינוהו לרב העיר ואב בית דין, שכן בקהילת ברדיטשוב הייתה יד החסידים על העליונה.

לימודי התורה של ר לוי יצחק והשפעתו

בבית מדרשו בברדיטשב למד ולימד הרב הקדוש עם מאות תלמידים בני המעלה. עבודתו את ה' בתפילה הייתה לשם דבר, התלהבות ודביקות שלא נראו כמותם. ולא היה מפסק מדביקותו יתברך אף רגע כמימרא. (באר משה ויקרא) "כשר' לוי יצחק מברדיטשוב אומר "הבורא", היה אומר ר' נחמן מברסלב, "שביבי אש ניתזים מעיניו". (חיי מוהר"ן תקצ"ט) ועוד סיפרו לפני רבי נחמן מברסלב שהרב מברדיטשוב שלא רצה ללכת למקוה בבוקר של חג השבועות עד שיראו לו המרכבה שראה יחזקאל והתפלאו העולם האוד על זה, וגער בהם רבי נחמן ואמר מה זאת לפלא כל כך בעיניכם הלא גם יחזקאל היה בן אדם ואמר עליו שהיה חד בדרא. (חיי מוהר"ן תקנ"ג) עבודתו בקודש וקדושתו הרבה התפרסמו בכל הסביבה, והעיר ברדיטשב אשר הייתה מקודם בעיקר מרכז לימי השוק והיריד, נעשתה כאבן שואבת למבקשי ה', ורבים נהרו אליה להתבשם מזיו רבה.

 

כה גדול היה כוחו של הרב בתפילתו, עד שכל השומעה התעורר לתשובה שלימה. אפילו כופרים ואפיקורסים מפורסמים שהיו בתקופתו, כאשר אך שמעו את קולו בתפילה – נמס ליבם ושבו אל ה'. עד שגדולי דורו אמרו שגודל עבודתו בתפילה מעידה עליו שיש בו נשמת התנא הגדול רבי עקיבא.

 

כל מי שנצרך לישועה, בגוף או בנפש, ידע כי בברידטשב שוכן רופא הנשמות הגדול, שתפילתו אינה שבה ריקם, ברכותיו מתקיימות והרי הוא לפני קונו כבן בית אצל אביו. ענוותנותו לא ידע גבול, רגיל היה רבי לוי יצחק לומר – שאילולא נזכר בתורה מידת הגאווה לא יכול היה להאמין שמידה זו יכולה להימצא בבני אדם, אשר ימיהם כצל עובר.

 

עבודתו את ה' בשמחה הייתה אף היא לשם דבר, לשמחתו בקיום כל מצווה ומצווה הייתה מופלאה ומרנינה לב כל רואיה. במעלתו הפליג החוזה מלובלין ואמר: "בכל יום אני קובע לי שעה להודות לה' על אשר שלח לעולם הזה נשמה גדולה וקדושה של ר' לוי יצחק"! (תפארת שלמה פרשת תבא)

 

כשנפטר רבי לוי יצחק מברדיטשב אמר רבי נחמן מברסלב שאפילו איש פשוט מחוייב להרגיש חסרון ומי שיש לו עינים פקוחוות הוא רואה ממש שנכבה נר מן העולם ונעשה חשך כי נסתלק ראש כזה ראש באמת בפרט ראש של ישראל (שיחות הר"ן קצ"ז)

 

אמנם למעלה מכל מעלותיו בקודש, התפרסם ר' לוי יצחק כמליץ יושר ומלמד זכות על עם ישראל. כיצד ראה את תפקידו בעולם יתבאר בסיפור הבא:

סיפור על ר' לוי יצחק

מתווך אחד בעיר ברדיטשב חשב על עיסקה מוצלחת. שני בעלי עסקים היו בעיר, האחד בצד אחד של העיר והשני בצידה השני, והבין המתווך, שמיקום שני העסקים הללו אינו טוב, רק שאם יחליפו את מקומם – יצליחו במסחרם. כי סחורות פלוני נחוצה בצד זה של העיר וסחורות אלמוני בצידה האחר. אמנם ידע המתווך, כי איננו מפורסם דיו כדי שהשניים ישמעו לדבריו, ועל כן פנה למתווך אחר, גדול ומפורסם יותר, שיציע להם הוא את הרעיון, ושני המתווכים יתחלקו ברווחים. הסכים המתווך הגדול לרעיון, הציע אותו לשני הסוחרים ואלו אכן קיבלו אותה ושילמו לו עבור ההצעה. אולם, משבא המתווך הקטן לגבות את חלקו בעיסקה התנכר לו שותפו וסירב לשלם לו את המגיע לו. "אם כן" אמר הלה, הריני תובע אותך לדין אצל רב העיר, רבי לו יצחק". בדין התורה הוכרע הפסק שהמתווך הגדול חייב לשלם לשותפו עבור חלקו בעיסקה, אולם הוא סירב להישמע לפסק הדין ולא רצה לשלם.

 

או אז שלח ר' לוי יצחק שליחו אל המסרב והלה אמר לו: "דע לך, כי גם לי יש ידע בעסק התיווך, כי אני הנני המתווך בין ישראל לאביהם שבשמים. אני מוליך זכויותיהם של ישראל למעלה ומוריד להם עבור זה שפע וברכה. ובעסקי בעניינים הללו חשבתי פעם אחת לעשות חליפין כי ראיתי אצל ישראל שלושה מיני סחורות שאין בהם צורך ותועלת, הלא הם "חטאים, עוונות ופשעים", ולמעלה ראיתי גם כן שלושה מיני סחורות שאינם ניצרכים שם, הלא הם "מחילה, סליחה וכפרה". ואמרתי בליבי מה טוב יהיה להחליף הסחורות, והצעתי העסק למעלה והסכימו מיד. רק יעצו לי לדבר תחילה עם ישראל. דיברתי עימהם והם לא ניתרצו מהר כל כך לוותר על "סחורתם", ועל כן השתדלתי שיוסיפו למעלה עוד משהו על המקח, וראיתי עוד שלושה דברים שאין בהם צורך שם, הלא הם "בני, חיי ומזוני" (בנים, חיים ופרנסה) וביקשתי זאת כהוספה והסכימו ונגמר העסק.

 

לאחר גמר העסק שאלו אותי: מה יהיה שכרך עבור התיווך? ואמרתי " מצד ישראל איני רוצה שום שכר, ומצד הקב"ה – נאמן עלי הדיין שישלם לי. ואמר לי ה' יתברך, ש"בני חיי ומזוני" – יהיה מסור בידך, שתתנם למי שתרצה ותיקחם ממי שתרצה". ומעתה, סיים שליח הרב את דבריו למסרב, אם תקיים את הפסק ותשלם את חובך – מה טוב, ואם לאו- דע לך שחיים מסר הקב"ה בידי! המתווך לעג לסיפור אולם עוד דבריו בפיו אחזו חולי הקדחת והוא נפל על משכבו.

מחלתו גברה מיום ליום ואף רופא לא הועיל לו, רק משהגיע עד שערי מוות רמז לאישתו לשלם לשותפו, ומיד – שב ורפא לו. הנה כי כן, כך ראה ר' לוי יצחק את עצמו – מתווך בין ישראל לאביהם שבשמים, להמשיך להם שפע טובה וברכה, כפרה, סליחה ומחילה.

 

פעם אחת הלך ר' לוי יצחק מברדיטשב לאסוף מחשובי העיר הנגידים עצי הסקה עבור עניי העיר. משסיים פנה בתפילתו ואמר "ריבונו של עולם, כולם כבר נתנו עבור הסקה לעניים. תן גם אתה! ואכן היה חודש אחד באותו חורף חם ביותר. (שיח שרפי קודש ה' – ת"ק)

 

פעם פגש ביום תענית-ציבור יהודי אחד אוכל בשוק, ניגש אליו הרב בפני שוחקות ואמר לו: "בני, בודאי שכחת שתענית היום. "לא", השיבו הלה, לא שכחתי. "בודאי יש לך לב חלש וקשה עליך התענית" ניסה הרב שנית. "לא", השיבו היהודי בעזות מצח, "יש לי לב חזק ובריא ואף על פי כן איני מתענה". נתלהב ר' לוי יצחק, תלה עיניו לשמים ואמר: "ריבונו של עולם, ראה על היכן מגיעה אהבת האמת של עמך ישראל. שהרי היהודי הזה, אף אם הוא עובר עבירה – אינו רוצה לשקר".

 

ביותר השתדל ר' לוי יצחק ללמד זכות כל ישראל בימי ראש השנה ויום כיפור, ובהם נשא את דבריו כלפי שמיא מלב מלא אהבת ישראל.

 

אמר פעם בדרשה שלפני תקיעת שופר: "ריבונו של עולם, אמרת לנו: "יום תרועה יהיה לכם" ובעבור הציווי האחד הזה אנו תוקעים המאה קולות זה כמה וכמה אלפי שנים. ומה אנו מבקשים ממך זה כמה וכמה מאות שנים – רק תקע תקיעה אחת: "תקע בשופר גדול לחירותנו"...

 

הוא היה אומר: שלכאורה איך מברכין אנו ביום הכיפורים "מלך מוחל וסולח"? האיך אנו בטוחים שימחול לנו? ואולי (לא ימחול חלילה) ואולי יהיה חלילה ברכה לבטלה... ואמר – משל לילד נבון שביקש מאביו תפוח, וכשראה שאביו מתעכב קופץ ומברך הילד בשם ומלכות "בורא פרי העץ" וצועק: "נו, נו" ממילא מה יעשה האב שלא יחטא הבן ויכשל בברכה לבטלה? נותן לו התפוח. כן אנו קופצים לברך "מוחל וסולח" בשם ומלכות – ובטוחים אנחנו שאבינו לא יגרום לנו ברכה לבטלה.

 

מדברי תורתו:

תכונת רוחו ואהבתו העזה לישראל ניכרים גם בדברי תורתו. וכך ביאר את דברי הפיוט בראש השנה "באין מליץ יושר מול מגיד פשע": "דעיקר הוא דאדם אף על פי שחטא, רק כיון יודע שחטא ומבקש מלפניו יתברך שימחול לו ומכיר בשפלותו – זה הוא גופא למליץ יושר פניו, וזהו (פירוש הדברים) "באין" – במידה ואדם מחזיק עצמו ל"אין" זה גופא (זה עצמו) "מליץ יושר" (כלומר שתחת הביאור הפשוט "באין מליץ יושר" – שאין מליץ יושר ביאר הרב ש"אין", כלומר שפלותו והכנעתו של האדם לפני בוראו, אף על פי שחטא, היא עצמה ה"מליץ יושר" שלו ומלמדת עליו זכות). (קדושת לוי ליקוטי ראש השנה)

 

וכן כתב בביאור הפסוק "ויאמר משה אל העם – היום אתם יוצאים בחודש האביב": דהיינו אפילו שאין ראויין אתם לגאולה, אף על פי כן הקדוש ברוך הוא ברוב חסדיו יגאל אתכם (כמו שכתוב – "היום אתם יוצאים" בכל מקרה ובכל אופן, אפילו אינכם ראויים) ואם ירצה השם ברוב רחמיו יגאל אותנו בקרוב אף על פי שאין אנו ראויין לגאולה, אמן", עד כאן דבריו. (סוף פרשת בשלח, קדושת לוי)

מידע נוסף על רבי לוי יצחק מברדיצ'ב

 

דרך צדיקים – נסיעות לקברי צדיקים – טיסות וחבילות לאומן, ברדיטשוב והאדיטש ברמה גבוהה ובמחירים הוגנים