רבי יעקב יוסף‚ בעל תולדות יעקב יוסף

רבי יעקב יוסף מפולנאה היה תלמידו הגדול ביותר של הבעל שם טוב וסיפרו "תולדות יעקב יוסף" היה ספר החסידות הראשון שראה אור. ספר זה היה פריצת הדרך לפירסום תורת החסידות בכתב, ורבים שיבחוהו עד מאוד. הגדיל לעשות ר' פנחס מקוריץ שכתב "לא היו ספרים כאלה בעולם, כי הוא תורה מגן עדן". (מדרש פנחס ק"ב) ולא רק ספריו עצמם כי אם גם מחברם, קדוש וטהור היה, כפי שכתב אודותיו רבי נחמן מברסלב "ופעם אחת סיפר מקדושת הרב הקדוש מפולנאה והפליג בשיבחו ז"ל, ואמר: אף על פי שסיפרו " תולדות יעקב יוסף" ושאר ספריו ז"ל ("בן פורת יוסף", כתונת פסים" ו"צפנת פענח") כולם קדושים ונפלאים מאוד כידוע ומפורסם, אף על פי כן קדושת מדרגת הרב הקדוש בעצמו היה למעלה הרבה (יותר) ממה שנראה ומובן מתוך ספריו הקדושים". (חיי מוהר"ן תקנ"ג)

 

עלה על כולם הבעל שם טוב עצמו שהפליג ואמר בשבח תלמידו: "ריבונו של עולם, לא על מעשי אני מבקש שכרי, אלא על שהעמדתי לך יוסלה כזה"... (סוף ספר "בן פורת יוסף") ובמכתב שכתב הבעל שם טוב לגיסו ר' גרשון קיטובר הוא כותב אודות בעל ה"תולדות": "כי מעשיו רצויים לפני השם יתברך וכל מעשיו לשם שמים"! מדברי בנו של רבי ישראל מקוזניץ "כאשר עיני ראו בהיות הה"ק אאמו"ר זצלה"ה בק"ק בראד ומידי עברו אצל הבתים למחוז חפצו עמד אצל בית אחד כמתמיה, וישאלוהו מה נשתנה בית זה משאר בתים אשר כבדו מתמיה עליו, וענה כי לא יוכל לסבול טומאת הבית הזה, ואחר החקירה והדרישה נתודע כי במקום הזה שרפו זה זמן ספרי תולדות יעקב יוסף זצ"ל לזאת עלה צחנתו מטומאתו. (דעת משה פרשת ויגש).

 

מדברי תורתו המובאים בספר ה"תולדות": "וכעת נראה לי דפליגי (שחולקים)בית שמאי ובית הלל בנר חנוכה, שבית שמאי סבירא ליה (סוברים שהדין הוא בדרך ההבדלה ש) "פוחת והולך" (שביום הראשון מדליק שמונה נרות, בשני שבעה וכן הלאה) (כמובא במסכת שבת דף כ"א) ובית הלל סבירא ליה (סוברים שהבין הוא בדרך ההדלקה ש) "מוסיף והולך" (שביום הראשון מדליק נר אחד, בשני – שניים וכן הלאה כפי שאכן נפסק להלכה) והנה קיימא לן (מקובל עלינו העניין ש) "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" (עירובין י"ג) (כלומר שגם כאשר חז"ל חלוקים בדבריהם הכל אמת והכל קודש כאילו נאמר מפי ה' ממש) ואיך יובן זה כאן? ונראה דמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי (שאחד אומר דעה והשני דעה אחרת אך בעצם אינם חולקים כלל), דכתבתי (פרשת צו סימן ב') כי האדם הוא "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו" רוצה לומר שכשהוא (האדם) סובר שהוא רחוק מה' יתברך וראשו מגיע השמיימה. וכשסובר (האדם) שהוא (כבר) קרוב לה' יתברך וראשו מגיע השמיימה והוא מן העולים אז (באמת) הוא רחוק מה' יתברך ומוצב ארצה והוא מן היורדים. ובזה יובן ענין נר חנוכה (שהובא לעיל) אם נראה לו ש"פוחת והולך" אז הוא (באמת) "מוסיף והולך" וכשנראה לו ש" מוסיף" מאז הוא "פוחת והולך". (תולדות יעקב יוסף פרשת לך-לך)

 

מעניין לציין שרעיון זה מובא בדיוק נמרץ גם בכתבי רבי נחמן מברסלב וכך הוא כותב: " כי צריך לדבק ולקרב עצמו לה' יתברך, כאילו כביכול השם יתברך ניגלה ומתקרב אליו, אבל כל מה שמתקרב יותר, צריך לידע שהוא רחוק מאוד מהשם יתברך, כי אם יחשוב וידמה בדעתו שכבר נתקרב להשם יתברך ויודע בידיעות ה' יתברך, זה סימן שאינו יודע כלום. כי אם היה יודע קצת מהשם יתברך, היה יודע שהוא רחוק ממנו מאוד. כי כל מה שמתקרב יותר להשם יתברך ויודע יותר, הוא יודע שהוא רחוק מאוד ואינו יודע כלל. וזה דבר שאי אפשר לפה לדבר ולהסביר זאת, כי לגדולת הבורא אין שיעור". (ליקוטי מוהר"ן ס"ג)

 

וכן כותב בעל ה"תולדות" אותו ענין בשם הבעל שם טוב וכלשונו: "ושמעתי שבם מורי (הבעש"ט) (פירוש על התפילה) " אתה הוא אלוקינו", בתחילה אמר לנוכח (אתה) ואחר כך ניסתר (הוא) (ופירוש הדברים הוא), שאם סובר האדם שהוא (כבר) דבוק בו יתברך והוא נוכח פני יתברך, אז הוא רחוק ממנו, ואם סבור שהוא רחוק אז הוא קרוב. ואם כן זה שאמר מי שסובר " את ה'" (קרוב) אינו אלא "הוא" (רחוק) ומי שסובר "הוא" (רחוק) אז "אלוקינו" (קרוב). (תולדות יעקב יוסף פרשת קדושים בסופו)

 

כיצד התקרב בעל ה"תולדות" אל הבעש"ט?

בבואו בפעם הראשונה להתפלל באותו בית בו התאכסן הבעש"ט באה לו בשעת התפילה בכיה גדולה, ואמר שמימיו לא בכה בכיה גדולה כל כך, והבין שבכיה והתעוררות זו לא מכוחו היא באה, רק מכח הבעש"ט ואז דבקה נפשו לאהבה במורו ומאז הפך לתלמידו. (שבחי הבעש"ט כ"ח)

 

גולשים
ממליצים
  • "נהננו מכל רגע" מכתב תודה והערכה מרגש של נוסעות: "יש נסיעה לקברי צדיקים ויש נסיעה לקברי צדיקים..."
  • "מודים לבורא שזכה אותנו במדריך מעולה..." חלק גדול מההצלחה, נזקף לזכותם של מערך המדריכים והמדריכות המעולים והמוכשרים המלווים את הקבוצות. נוסעות מודות למדריך על הטיפול בקבוצה.
  • "המשיכו לעשות חיל במסירות" נוסעת כותבת:"בקשתי לשבח ולהודות לכולכן על נועם שיחותיכן, רגישותכן וחום ליבכן הממלא את הפונים אליכם ברוגע ובשמחת הלב".
  • "תחושה של שלימות" נוסעות מודות למדריכה המיוחדת: "הדאגה האישית לכל אחת ולכל פרט, הקשר הטלפוני לפני היציאה ובחזרה, התדרוך ליד הציון, השירה, הצחוק והסבלנות - כל אלה העצימו את היופי שבמסע ויצרו תחושה של שלמות..."
  • "אין לי מילים להודות על החוויה"... אין לי מילים להודות על החוויה המדהימה שעברתי שם יחד איתכם, הקב"ה ישלם לכם על כל הטוב שאתם עושים ולאנשים הטובים שאיתם אתם עובדים"
  • "תודה ענקית" נוסעות כותבות: "מודות אנחנו לכם שעמדתם לרשותינו על הצד הטוב ביותר ונשמח להצטרף אליכם לעוד טיולים מסוג זה."
  • "חויה עם הרבה נשמה" הנוסעות בת שבע ואילנה ממליצות: "היתה חויה עם הרבה נשמה", "להתראות בפעם הבאה"...
  • ''תודה לכם על מסע נפלא'' "לרבים מאיתנו היתה זו נסיעה ראשונה, שהשאירה טעם של עוד... תודה לכם, דרך צדיקים, על מסע נפלא וקדוש זה".
  • בוקינג - Booking
  • "חויה יוצאת מן הכלל" נוסעות כותבות: "מצאנו לנכון להודות לכם בכתב על חויה יוצאת מן הכלל, מרגשת ומהנה..."
  • ''עבורינו זו הייתה חוויה מדהימה'' אריה וגרשון, מרגני קבוצה, כותבים: "למחצית מחברי הקבוצה זו נסיעה ראשונה לאומן ולשאר קברי צדיקים, ועבורינו זו היתה חוויה מדהימה..."
  • "נהניתי מהטיול בצורה שאין לתאר" "נהניתי מהטיול בצורה שאין לתאר, הרבנית הקסימה אותי בדרך שבה העבירה את ההדרכה!"