רבי זושא מאניפולי

מגדולי תלמידיו של המגיד ממעזריטש, אחיו של ר' אלימלך מליז'נסק בעל ה"נועם אלימלך". מפורסם בתמימותו ואהבתו לכל נברא, יראת חטאו וקדושתו הרבה. את דרכו בחסידות למד ר' זושא אצל רבו הגדול ממעזריטש. לאחר פטירת אביו, ר' אליעזר ליפא, נדד מעיר לעיר ומכפר לכפר, עד שהגיע למעזריטש, בה התגורר דודו ר' פאילט, משמשו של המגיד.

 

יראת חטאו של ר' זושא הייתה גדולה מאוד. תמיד היה חושש שמא עבירה יש בידו. בכל יום היה נוהג לרשום בפיתקה מיוחדת כל דבר שעשה, ואשר נראה לו כחטא או כנדנוד עבירה, ומידי ערב לפני השינה היה קורא את הפיתקה, בוכה בדמעות שליש ושב תשובה שלימה, רק כאשר היו המילים הרשומות בפיתקה נמחקות ברוב בכי, היה בטוח ר' זושא כי " חטאיו" התכפרו.

 

פעם אחת השתתף ר' זושא בשיעור שלימד המגיד מקוזניץ ופתאום פרץ בבכי עז. כאשר נרגע סיפר: " ראיתי כיצד הפמליא של מעלה באה לשמוע את דברי המגיד ואז התעורר ליבי ולא יכולתי להתאפק מלשוב בתשובה שלימה".

 

מידי לילה, בהגיע זמן חצות, ניעור ר' זושא והפיל עצמו מעל גבי המיטה, תוך שהוא זועק "זושא, זושא, קום לעבודת הבורא, ישנת כבר דייך, את השאר תשלים כבר בקבר"... היה מתפלל כמה שנים שישיג יראת הרוממות כמו מלאך ה' צבאות (מאור ושמש פרשת מסעי)

 

פעם אחת ביקש איש אחד מרבי זושא, שיברכו ביראת שמים. ר' זושא הניף את ידו והאיש נפל על פני ארצה ולא יכול היה להתרומם ולשאת פניו מגודל היראה. אחר כך הרים ר' זושא את ידו בשנים ורק אז הצליח האיש לקום ולעמוד על רגליו כאחד האדם. (דעת משה פרשת מטות) וכמה פעמים בעליותו להתדבק בהבורא ב"ה וב"ש היה מפשיט עצמו לגמרי מן העולם הזה, עד היותו קרוב ממש להתבטל במציאות עד שהוכרח לנדר נדרים ונדבות שיתקיים נפשו בו. (באר משה פרשת חיי שרה) רבי נחמן מברסלב אומר על ר' זוסיא זצ"ל היה חדוש גדול מאוד נגד כמה צדיקים דגולים כי הלך עם ההתלהבות של ההתחלה זמן רב. (חיי מוהר"ן) תקי"ח) והיה צם ועסק בתענית ובדביקות גדול ובסיגופים גדולים כדי להחזיר למוטב איזה אדם. (מבשר צדק פ' תולדות)

 

ר' שמלקא מניקלשבורג ואחיו ר' פנחס הורביץ " בעל ההפלאה" שאלו את רבם המגיד ממעזריטש כיצד יזכה אדם לקיים את דברי המשנה " חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה". "לכו אל בית המדרש, אל ר' זושא" הורה להם המגיד, והוא יפתור את קושייתכם. פגשו השניים ברבי זושא, שהיה עני מרוד מאין כמוהו ובגדיו קרועים ומטולאים, והנה פני כתמיד מאירות ושמחות. "תמה אני" התפלא ר' זושא "שרבינו המגיד הפנה אתכם דווקא אלי", "הלוא אני לא ראיתי רע מעודי והייתי שרוי אך בטובה"...

 

ולא רק בחייו שלו חיפש וביקש ר' זושא את הטוב והמאיר, אלא בחיי היהודים כולם ביקש וחיפש תמיד צד זכות וטוב. יצא ר' זושא מבית הכנסת ביום הדין, בבקשו זכות על עמו, והנה לפניו ילד יהודי עני ומסכן. רגליו יחפות ובגדיו קרועים ובלויים " אמור לי בני" פנה ר' זושא באהבה "האם אינך מקנא בילדי הגויים בני גילך שיש להם כל טוב העולם הזה: לבושים היטב, נעליים חזקות לרגליהם, שבעים ומדושנים ממאכלים טובים"? "חלילה" השיב הילד בעוז, "מה לי בזה? ילד יהודי אני ובוטח בה', זו שמחתי ואין לי חפץ בשמחה של גויים". שמע ר' זושא את תשובת הילד ואורו פניו. הוא שב אל בית הכנסת וקרא אל ה': "ריבונו של עולם, מי כעמך ישראל, הנה ילד יהודי עני מקבל את גורלו באהבה ובשמחה, זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים"...

 

ר' זושא לא חזר מעולם על דברי תורה ששמע מפיו של המגיד ממעזריטש, למרות ששאר תלמידי המגיד היו מלמדים תורתו לרבים. הסביר הנהגה זו אחד הצדיקים: כאשר פתח המגיד הקדוש בדברי תורה, היה אומר קודם כל את הפסוק עליו יסובו דברי תורתו, וכאשר רק היה מתחיל לדבר ואומר את המילה הראשונה שבפסוק כגון " ויאמר" או "וידבר", היתה תוקפת את ר' זושא התלהבות עצומה. הוא הרגיש מיד באור הגדול של תורת רבו והיה מתחיל מרוב התפעלות לעשת תנועות משונות ולהראות אותות התפעלות למרות שדחפוהו החוצה מחמת הפרעותיו, היה עומד בפרוזדור או בחצר ומגודל התלהבותו קורא וצועק את המילה ששמע מפי המגיד "ויאמר" או "וידבר". רק כשסיים המגיד את דברי תורתו – היה נרגע ומשתתק. פעם התארח ר' זושא אצל הגאון ר' מרדכי מנסכיז. בחצות לילה שמע לפתע ר' מרדכי את קולו של ר' זושא, והוא התקרב והאזין לדבריו. "ריבונו של עולם" זעק ר' זושא בחדרו, " אני אוהב אותך מאוד, אך מה אוכל לעשות, הלא אין בכוחותי לעשות למענך מאומה". הוא חזר כל הדברים בהתלהבות נוראה, עד שרבי מרדכי אמר לבן לוויתו "בוא ונברח מפה, שלא ישרפנו ר' זושא בהבל פיו הקדוש"... רבי מרדכי מטשערנאביל אמר כשהיה בהאניפאלע על קברי צדיקים ה"ה הר' זוסיא הריח שמה ריח של גן עדן (מגן אברהם לפורים)

 

מדברי תורתו:

"ביאר ר' זושא מאמר ז"ל שאמרו "שנים יושבים ואין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים" ואמר בדרך קושיא: שניים שיושבים, איך יכול להיות הדבר שאין ביניהם דברי תורה? על כן בהכרח לומר שבמקום זה כבר ישבו ונזדמנו לצים (שדים) מקודם, ומחמת זה המקום גרם לאלו היושבים עתה לדבר דברים בטלים". (שיח שרפי קודש ה' תצ"ב)

 

"העניין הוא כך, שהעיקר הוא התחברות ישראל שיהיה אהבה ואחווה ורעות ביניהם, והדבר הזה פועל ישועות גדולות ומסלק כל המקטרגים.

וכן שמעתי מפי אדמו"ר בוצינא קדישא מורינו הרב אלימלך מליזענסק זצוק"ל כששאל אותו ביחוד הצדיק המפורסם בוצינא קדישא אחיו מורינו הרב משולם זושא ז"ל, הייתי אז אצלם כששאל אותו בזה הלשון: "אחי, למוד לי זה שאתה הוא פועל ניסים ונפלאות ומעשים נוראים, שאוכל גם כן לפעול כך". כלל הדברים בקיצור שהשיב לו אדמו"ר, שהוא על יד התחברות הצדיקים ואהבה וחיבה ורעות וכל הפעולות והמעשים נוראים, והודה הצדיק הנ"ל לדבריו ואמר בודאי כי זה עיקר הכל". ("מאור ושמש" פרשת בלק)

 

ועוד ידועה אימרתו המפורסמת "כשישאלו אותי בשמים מדוע לא הייתי משה רבינו, לא אפחד. אבל כשישאלו אותי מדוע לא הייתי זושא, מקווה אנוכי כי אדע מה לענות נכונה".

 

גולשים
ממליצים
  • "נהננו מכל רגע" מכתב תודה והערכה מרגש של נוסעות: "יש נסיעה לקברי צדיקים ויש נסיעה לקברי צדיקים..."
  • "מודים לבורא שזכה אותנו במדריך מעולה..." חלק גדול מההצלחה, נזקף לזכותם של מערך המדריכים והמדריכות המעולים והמוכשרים המלווים את הקבוצות. נוסעות מודות למדריך על הטיפול בקבוצה.
  • "המשיכו לעשות חיל במסירות" נוסעת כותבת:"בקשתי לשבח ולהודות לכולכן על נועם שיחותיכן, רגישותכן וחום ליבכן הממלא את הפונים אליכם ברוגע ובשמחת הלב".
  • "תחושה של שלימות" נוסעות מודות למדריכה המיוחדת: "הדאגה האישית לכל אחת ולכל פרט, הקשר הטלפוני לפני היציאה ובחזרה, התדרוך ליד הציון, השירה, הצחוק והסבלנות - כל אלה העצימו את היופי שבמסע ויצרו תחושה של שלמות..."
  • "אין לי מילים להודות על החוויה"... אין לי מילים להודות על החוויה המדהימה שעברתי שם יחד איתכם, הקב"ה ישלם לכם על כל הטוב שאתם עושים ולאנשים הטובים שאיתם אתם עובדים"
  • "תודה ענקית" נוסעות כותבות: "מודות אנחנו לכם שעמדתם לרשותינו על הצד הטוב ביותר ונשמח להצטרף אליכם לעוד טיולים מסוג זה."
  • "חויה עם הרבה נשמה" הנוסעות בת שבע ואילנה ממליצות: "היתה חויה עם הרבה נשמה", "להתראות בפעם הבאה"...
  • ''תודה לכם על מסע נפלא'' "לרבים מאיתנו היתה זו נסיעה ראשונה, שהשאירה טעם של עוד... תודה לכם, דרך צדיקים, על מסע נפלא וקדוש זה".
  • בוקינג - Booking
  • "חויה יוצאת מן הכלל" נוסעות כותבות: "מצאנו לנכון להודות לכם בכתב על חויה יוצאת מן הכלל, מרגשת ומהנה..."
  • ''עבורינו זו הייתה חוויה מדהימה'' אריה וגרשון, מרגני קבוצה, כותבים: "למחצית מחברי הקבוצה זו נסיעה ראשונה לאומן ולשאר קברי צדיקים, ועבורינו זו היתה חוויה מדהימה..."
  • "נהניתי מהטיול בצורה שאין לתאר" "נהניתי מהטיול בצורה שאין לתאר, הרבנית הקסימה אותי בדרך שבה העבירה את ההדרכה!"