ר' שמואל אליעזר איידל'ס - המהרש"א

רבי שמואל אליעזר איידל'ס, המכונה "מהרש"א", נולד בקראקא באמצע המאה השש עשרה. כבר בגיל צעיר החלו להתגלות כישרונותיו הגדולים, והוא הצליח להוציאם לפועל בעזרת חותנתו הדגולה מרת אדל, שדאגה בלב מסור לצרכיו החומריים, שלו, של בני משפחתו ושל תלמידיו הרבים. ועל שמה ולכבודה נקרא איידל'ס – רוצה לומר "של אדל".

המהרש"א כיהן ברבנות של העיר חעלמא, לובלין וטיקטין ומשם עבר לעיירה אוסטרהא וכיהן שם כרב העיר וראש הישיבה. חידושיו היו לשם דבר, ומתוכם אנו למדים על גאונותו מחד ומידותיו הטובות מאידך.

פירושו על גדות חז"ל מדגישים את הצורך בקבלת דברי חז"ל כלשונם, והוא דוחה בכל תוקף את הנסיונות להציג את אגדות חז"ל כמשל חינוכי בלבד. "אפילו כאשר סיפורים אחדים בחלק האגדי של התלמוד נשגבים מבינתנו" הוא אומר, "אנו חייבים לקבל אותם מתוך אמונה עמוקה, כי דעת חז"ל עמוקה ורחבה מיני ים, לאין שיעור מדעתנו אנו".

בשיבחו אמר הבעל שם טוב: "לו ידע העולם את גדולת המהרש"א – היו גוחנים ונושקים את עפר קברו". (שארית ישראל)

"דבריו עמוקים לעומקה של תורה, ומבלעדי רוח הקודש אי אפשר שיעשה האדם ספר בדומה לזה". כתב ר' יונה לנדסופר לבניו. וכתב ר' יואל בר' משה גד נכד הט"ז והב"ח בהקדמת ספר חידושי הלכות כל החולק עליו כחולק על השכינה. ובמזכרת לגדולי אוסטראה עמוד 47 כתב המהרש"א ז"ל היה בעל רוח נדיבה ולב טוב ומטיב ביתו היה פתוח לרוחה, נתן לכל עני וכל עובר אורח מקום ללון ולחם לאכול על המשקוף של פתח ביתו היה חקוק באותיות בולטות הפסוק "בחוץ לא ילין גר דלתי לאורח אפתח" (איוב ל"א ל"ב) רבי יוסף תאומים בעל הפרי מגדים כותב (בראש יוסף פסחים דף כ"ז ע"א) כל דבריו ברוח הקודש נאמרו ומי יתן וכל חכמי ישראל בזמנינו יבינו דבריו הקדושים וטוב להם. וכן אמר הבעש"ט שהמהרש"א נכתב ברוח הקודש וכן שהוא ברוה"ק, הוא תורה עצמה וכיון שהוא תורה אפשר לפרש על פי פרד"ס (שארית ישראל שער הזמנים שער ב' סוכות)

ה"חזון איש" כותב עליו באיגרותיו: "מתנה טובה ניתנה על ידו לישראל, לזכות בו הדורות הבאים אחריו".

בילדותו, למד המהרש"א בישיבתו של הרמ"א ועד מהרה נודע כ"עילוי מקרקא". שקידתו בתורה לא ידעה גבול. מסופר כי ברצונו להפיג את השינה מעיניו צימח המהרש"א בבחרותו את שיער ראשו כנזיר, ובלילות הארוכים, כשהייתה השינה גוברת עליו, היה קושר את שערו אל התקרה, כדי שאם תאחז בו השינה – ימשכו מיד שערותיו ויתעורר...

ידוע היה המהרש"א, גם בקרב שאינם בני-ברית כאיש קדוש ומחולל נפלאות, זאת, לא רק בחייו, כי אם אפילו לאחר מותו.

קהילת אוסטרהא סבלה רבות מן הגויים המקומיים, אחת הגזירות שנגזרו עליה – שכל לוויה שיצאה לבית הקברות היהודי חייבת לעבור דרך בית תיפלה שהוקם על ידי הנוצרים בסמוך לבית העלמין. דרישה זו, משקוימה, לוותה תמיד בבזיונות רבים מצד כמרי הכנסיה ופעמים רבות הגיעה גם להכאות, לא זו בלבד, בכנסיה זו פעלו כוחות כישוף חזקים שהשפיעו על העוברים בסמוך לה והעלו בליבם מחשבות של כפירה ועבודה זרה. משהגיע זמנו של המהרש"א להיפטר לבית עולמו, ציוה כי על מיטתו יניחו את ספריו.

"אל דאגה" הבטיח לשומעיו, "בקרוב תסתיים הגזירה". קהל עצום ליווה את המהרש"א אל מקום מנוחתו. מן החלון של הכנסיה הטמאה השקיף הכומר הראשי על הציבור הרב המתקרב למקום וחייך בהנאה. הוא צילצל בפעמונים המכושפים והתבונן מבעל לחלון, מצפה לראות את השפעתם על הציבור. אולם איש מבין מלווי המיטה לא קרב אל הכנסיה. הקהל הרב עמד מלכת, והנה קם המהרש"א וישב על משכבו, נטל בידו את חיבוריו והחל מעיין בהם. עם כל דפדוף – החלה הכנסיה לשקוע יותר ויותר בעומק האדמה. ומששקעה כולה במקום הראוי לה – עצם המהרש"א את עיניו וחזר להיות ניפטר כשהיה ... (כוכבי אור)

דרך צדיקים – נסיעות לקברי צדיקים וחבילות לאומן , ברדיטשוב והאדיטש ברמה גבוהה ובמחירים משתלמים